עוד רגע החודש הראשון של 2017 נגמר, ורק עכשיו מצאתי את הזמן להיפרד ממך. עד כדי כך התקשיתי למצוא את המילים לומר לך שלום..
היית השנה הראשונה שנאלצתי להעביר בלי סבתא שלי, יום הולדת ראשון, פסח וראש השנה.. בלי שבתות עם סבתא, ובלי שיחות טלפון שנפתחות ב"צלילוששש.." הכי אוהב שאני מכירה.
התחלת השנה נראתה כמו כל שנה אחרת, עבודה (שאז הייתה חדשה), שגרה, בית, חדר כושר.. עכשיו שאני חושבת על זה, היית השנה הראשונה שבה הקפדתי על שגרת אימונים, שלוש-ארבע פעמים בשבוע. כל הכבוד לי (מותר לי, זה חלום ישן).
היית שנה של חברותיות חדשות, ואני גאה להגיד שאני מסיימת אותך עם לא אחת, לא שתיים וגם לא שלוש.. יש לי ארבע חברות חדשות, שברור לי שיהיו שם לתמיד.. עד כדיי כך היית משמעותית.
היית שנה של כיף, ויצא לי לעשות לא מעט דברים שנורא רציתי.. חזרתי לנהוג, טסתי לראות את Coldplay בברצלונה, ביקרתי באחוזת נופש וספא יערות הכרמל… שבואו, הביקור הזה בפני עצמו הוא Holy Moment…
היית שנה שבה פקדו אותי לא מעט משברים, אבל לא נזקוף אותם לרעתך, כי אלו חלק מהחיים, וכל שנה מביאה איתה את הנתח שלה.
היית השנה המטורפת, שבה כל הקלפים נטרפו, וחלומות החלו להתגשם. הסתערתי על חלום ישן שקברתי אי שם במעמקי הפנטזיות. יש לי מקצוע חדש ומשוגע, עם לו"ז לא נורמאלי, ומלא חוויות עוד מחכות לי בהמשך.
אז תודה לך 2016, אל תביני לא נכון אבל אני שמחה שנגמרת. לא היית רעה בכלל, אבל אין לי סבלנו, לחכות לכל אותן חוויות שצפויות לי ב-2017
שלכם, צליל
מחשבת מסלול מחדש 